הכלב החוזר לבעליו אחרי עשר שנים

הכלב הוחזר לבעליו אחרי 10 שניםניקול בנקס חשבה שלעולם לא תראה שוב את הכלב שלה ג'ונו. עשור עבר מאז הפעם האחרונה שבה ראתה את הכלב ועד לשיחת הטלפון המפתיעה ביותר שקיבלה בחייה.

לפני עשר שנים הגרוש של ניקול (בזמנו בעלה) אמר לה שהכלב נפגע ונהרג על ידי מכונית. "הייתי הרוסה", אמרה ניקול "זה היה חודש לפני הכריסמס". לפני מספר ימים מישהו הביא את ג'ונו למרכז החיות בקולורדו. אנדרו, עובד במרכז החיות איתר את השבב בגופו של הכלב "ראיתי שהכלב רשום על אדם אחר לחלוטין מהאדם שהביא את הכלב למרכז".

כאשר ניקול קיבלה את שיחת הטלפון מהמרכז היא כמעט התעלפה "לא הייתי בטוחה שאני ערה או חולמת. פשוט לא יכלתי להאמין". לאחר חקירה קצרה גילתה ניקול כי ג'ונו מעולם לא נפגע על ידי מכונית אלא שבעלה דאז מסר את הכלב לאימוץ ללא ידיעתה והמציא את הסיפור של התאונה. "עכשיו הוא חזר לתמיד" הבטיחה ניקול.

מודעות פרסומת

2 תגובות

  1. שלום שי,
    אני סקרן לדעת, האם לאחר זמן כה רב יש סיכוי שהכלב הכיר אותה?
    רמי רוזן
    סתריה

  2. הסבירות לכך היא נמוכה מאוד עד אפסית – או לפחות לא כפי שאנו מבינים את המושג זיכרון.
    עם זאת, יתכן כי בצעירותו הריח שלה הוטמע בו בהתנייה קלאסית – ולכן "זוכר אותה" או יותר נכון את הריח שלה. זה קורה לא מעט כאשר הכלב לא מזהה באופן פיזי את הבעלים אבל האדם העומד מולו מריח בידיוק כמו בעליו ולכן רואים את הכלב שמח ומאושר ומצד שני גם מבולבל משום שמשהו לא מסתדר לו.

    אם נסכם –
    א. הזיכרון הממשי של הכלב לא מפותח ולכן הסבירות שהוא זוכר את בעליו כפי שאנו יכולים לזכור הוא אפסי.
    ב. זיכרון הריח של הכלב מאוד מפותח, ולכן ישנה סבירות גבוהה שהוא "יזכור" אותה באמצעות ריחה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: