חיי כלב: אין כניסה לגורי נחייה לעיוורים

מאת: אילנה קוריאל ynet ידיעות אחרונות.

הם נותנים מעצמם לחברה ומגדלים במשך חודשים ארוכים גורים של כלבי נחייה שעומדים לעבור לידי עיוורים, אך מתברר שמקומות ציבוריים, ואפילו מוסדות ממשלתיים, שאמורים היו לקדם אותם בברכה, טורקים בפניהם דלתות.

41 משפחות אומנה לגורי נחייה מתגוררות בדרום, וכ-90 בשאר חלקי המדינה. עמיחי חייט, סטודנט מאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, מגדל את הכלבה הולי. לאחרונה ביקש להיכנס עם הכלבה למסעדה, אולם לדבריו "הם לא הסכימו בטענה שלא מכניסים בעלי חיים וזה החוק. שאלתי אותם מה היה קורה אם הייתי עיוור, ואמרו לי שאז היו מפעילים שיקול דעת ואפילו אז לא בטוח. הם טענו שזה אסור מבחינת החוק". יש לציין כי החוק מאפשר כניסה רק לכלבי נחייה לעיוורים.

עמיחי מספר כי הכרחי שהכלב ילמד לשהות במקומות ציבוריים כחלק מאילופו: "כל הרעיון של גורי הנחייה הוא שיהיו איתנו, עם הבעלים, ושהוא יתרגל להרבה אנשים, לריחות, גם אם זה במסעדה וגם אם זה בחנות. זה חלק מהאילוף. זה כדי שהכלבים לא יפחדו מאנשים או מרעשים ויהיו אדישים לסביבה. ככה הם יהיו כלבי נחייה טובים יותר". מהמסעדה נמסר כי "המקרה המתואר אינו מוכר לנו. הנושא קרוב ללבנו ואנו מגלים לכך רגישות מיוחדת. אם היה מגיע עיוור עם כלבו היינו מכניסים אותו מיד. גם במקרה שתיארתם, היינו מפעילים שיקול דעת".

הכניסה לבית המשפט אסורה

הבורות לגבי התפקיד החשוב של מדריכי גורי הנחייה אינה רק נחלתם של מקומות פרטיים. מתברר שאפילו בבית המשפט לא מודעים לחשיבות הנושא. הסטודנט י' נאלץ להגיע לאחרונה לדיון בבית המשפט לתעבורה, וטרח להתקשר לאבטחת בית המשפט, על מנת להודיע שהוא עתיד להגיע עם גור נחייה בן 7 חודשים. בבית המשפט אמרו כי ההתייחסות לגורי הנחייה היא כמו אל כל כלב אחר והכניסה אסורה. כל ההסברים של הסטודנט לא עזרו. "בביטחון אמרו לי שהם לא מכניסים גורי נחייה, כי לדבריהם מדובר בזכויות שיש לעיוור ולא לכלב", סיפר.

מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה: "עיוורים בהחלט יכולים להיכנס עם כלב נחייה לבתי המשפט. לא כך היה במקרה זה".

באוניברסיטת בן גוריון כבר רגילים לראות סטודנטים צעירים וגורי נחייה ומתירים להם להיכנס לכל מקום. גם בקניונים בדרום, באוטובוסים ואפילו בפאבים ניתן לראותם. אורנה בראון, מנהלת פרויקט המשפחות האומנות של "המרכז הישראלי לכלבי נחייה לעיוורים": "למשפחה אומנת של הגורים שני תפקידים: האחד, ללמד אותם לחיות בתוך בית, והשני, לחשוף את הכלב לרחוב, לחיים בקהילה". לדבריה, "לעיתים אנשים לא מבינים את מהות העניין. יש שנגעלים מכלבים או מפחדים. אני חושבת שפשוט מדובר בבורות. כשרואים את הגור הקטן הזה לא מדמיינים עיוור עם כלב נחייה".

לכתבה המקורית.

חזרה לדף החדשות         •        חזרה לעמוד הבית       •        ליצירת קשר

מודעות פרסומת
%d בלוגרים אהבו את זה: