דו"ח מבקר המדינה חושף ליקויים קשים בטיפול בבעלי חיים

מאת: ליהי שורש, מערכת וואלה! לכתבה המלאה באתר וואלה!.

עקב גידול חד במספר מקרי הכלבת בקרב חתולים וכלבים בשנים 2009-2010 בדק משרד מבקר המדינה בחודשים מאי- נובמבר 2010 את הטיפול של הרשויות המקומיות בכלבים וחתולים. הדו"ח חושף התנהלות לקויה של רשויות מקומיות רבות באופן טיפולן בכלבים ובחתולי הרחוב שבתחומן, כמו גם בהיעדר פיקוח מסודר של השירותים הווטרינרים בתחום הרשויות. הדו"ח קורא למשרדים הממשלתיים הרלוונטיים לאחד כוחות וליצור מנגנון אכיפה מסודר שיסדיר את חיי בעלי החיים בישראל וישמור תוך כדי על בריאות הציבור.

טיפול הרשויות בכלבים
מחלת הכלבת: בכל שנה מתים כ-50 אלף איש ממחלת הכלבת ברחבי העולם. בישראל מאובחנת המחלה כמחלה של בעלי חיים בלבד, זאת בשל העובדה שמשנת 1998 ואילך נפטרה בישראל אישה אחת בלבד מהמחלה. כל כמה שנים מתפרצת מחלת הכלבת בישראל אצל בעלי חיים, בעיקר אצל כלבים, ולכן הפיקוח הווטרינרי חשוב למניעתה. כחלק מהפיקוח מתבקש כל בעל כלב שלושה דברים: לשלם אגרת עירייה על אחזקת הכלב, לחסנו בחיסון נגד מחלת הכלבת ולסמנו בשבב תת עורי. בנושא זה פעלו רוב בעיריות על פי חוק ויידעו את ציבור מחזיקי הכלבים בחובתם. המועצה המקומית טורען, עיריית צפת ועיריית שפרעם קיבלו הערה ממבקר המדינה על כך שבאזורן מוחזקים כלבים רבים ללא רישיון כחוק.

כלבים משוטטים
על פי חוק הפיקוח על כלבים, מותר לווטרינר הרשות או לפקח מטעמה לתפוס ולשים בבידוד כל כלב חסר בעלים או שלבעליו אין רישיון חוקי להחזיקו. משרד המבקר קבע כי ברשויות מסוימות אכן נעשה מאמץ לאתר כלבים משוטטים שעלולים להיות נגועים בכלבת, אך ברוב המועצות והערים הלכידה מתבצעת רק לאחר תלונה של אזרחים. המבקר ממליץ על הקמת מנגנון פיקוח מסודר הנוגע לתפיסת הכלבים המשוטטים.

תחנות הסגר
תחנות ההסגר מיועדות לרוב לכלבים משוטטים. הרשות המקומית נדרשת לייעד מתקן הסגר והשירותים הווטרינרים הם הקובעים את התנאים הנאותים וביכולתם גם לסגור תחנות הסגר שלא פועלות על פי חוק. עד מועד בדיקת המבקר נספרו כ-40 תחנות הסגר ברחבי הארץ, זאת לצד כלביות פרטיות ובתי מחסה של עמותות שונות. על פי בדיקת המבקר, באזור הפריפריה קיימות תחנות מעטות ביחס למרכז הארץ. בנפת עכו למשל יש רק שתי תחנות כאלה. המבקר קבע כי לא נעשה כל תכנון במיקומון של תחנות ההסגר וביקש ממשרד הפנים, בשיתוף השירותים הווטרינריים, לפעול על פי תוכנית שתדאג לפיזור הולם של התחנות על פי מיקום וגודל האוכלוסייה. בנוסף חשף המבקר כי רשויות מקומיות רבות, במיוחד מהמגזר הערבי, לא הקימו תחנות הסגר על אף שבסמכותן לעשות כן. המבקר קבע כי על אף שניתן תקצוב על ידי המשרד להגנת הסביבה לתחנות הסגר, הוא נעשה באופן לא מסודר. המבקר ביקש ממשרד הפנים לבדוק אפשרות למתן סיוע בהקמתן של תחנות ההסגר ובאחזקתן. בערים רבות ובמועצות מקומיות לעומת זאת הוקמו תחנות הסגר שלא על פי חוק ובניגוד לייעודן המקורי. איגוד ערים שומרון, עיריית באר שבע ועיריית צפת קיבלו הערה מהמבקר עקב בנייה ללא היתר לשימוש חורג. כמו כן קיבלו הערה עיריית חיפה, ירושלים, תל אביב-יפו ומועצה אזורית מטה אשר על הפעלת תחנות הסגר ללא רישיון עסק כנדרש, כאשר הן אלה האמונות על פיקוח על החוק בשטחן.

באשר למצבן הפיזי של תחנות ההסגר: על פי חוק צער בעלי חיים יש תקנות ברורות בנוגע למבנה בו מוחזקים בעלי החיים, לרבות התאים והאוורור בהם. ברבות מהמועצות המקומיות והערים התנאים האלה אינם מתקיימים, מה שמוביל לסבל רב של בעלי החיים השוהים בהן. דוגמה לכך מצא המבקר בעיריית חיפה, תחנת הסגר שהוקמה לפני 50 שנה ונמצאת במצב ירוד מאוד, המבנים קטנים, חסרי אוורור מספק ומכוסים גגות אזבסט המסכנים את הכלבים ואת העובדים בתחנה. בנוסף צוין כי כל שנה בתקופת החורף מתרחשות הצפות של מים וביוב. תחנת ההסגר בעיריית צפת למשל הוקמה משתי תחנות אוטובוס שחולקו לשישה תאים.

מודעות פרסומת
%d בלוגרים אהבו את זה: