נותנים לחיות לחיות

מאת: טובה צימוקי, עיתון ידיעות אחרונות.

היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין ידוע כחובב בעלי חיים, ובמשך שנים אף גידל כלב בביתו. אולי זו הסיבה שבפעם הראשונה זה שנים רבות מישהו החליט לתת את הדעת על העונשים המגוחכים שמקבלים אנשים המתעללים בבעלי חיים. 
החוק המתווה את מדיניות הענישה כלפי מתעללים בבעלי חיים הוא חוק צער בעלי חיים. החוק קובע עונש מקסימאלי של שלוש שנות מאסר למי שמורשע בעינויים, התאכזרות או התעללות בבעלי חיים. אלא שחוקים לחוד ומציאות לחוד. בפועל כל מקרי ההתעללות בבעלי חיים שהתגלו בשנים האחרונות הסתיימו בקנסות נמוכים בלבד, ובמקרים קיצוניים במאסר על תנאי. על מאסר בפועל  אין כמעט בכלל מה לדבר. כך למשל, אדם שזרק כלב מחלון ביתו בקומה הרביעית וגרם למותו קיבל קנס של 300 שקלים. אדם שקשר כלב לרכבו בחבל, גרר אותו על הכביש וגרם לו פציעה חמורה נידון לשלושה חודשי מאסר על תנאי. אדם אחר שהכה את גורת הכלבים של שכנתו בכיסא ברזל קיבל שישה חודשי מאסר על תנאי, ועונש דומה נגזר על אדם שהורשע בכך שהכה חתול במקל ודקר אותו בבטן עשר פעמים. אפילו אדם שתלה את הכלב שלו על עץ ושיסף את גרונו יצא בעונש מגוחך של שישה חודשים על תנאי. 
פסק דין יוצא דופן וחריג ניתן באחרונה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, שהפך החלטה של בית משפט השלום ושלח לשלושה חודשים מאסר בפועל אישה שהרגה את אחד מכלביה וזרקה אותו מהחלון.
   
גם מספר מקרי ההתעללות שמגיעים בכלל לבית המשפט נמוך במיוחד: מנתונים שקיבלה ועדת החוקה של הכנסת עולה כי בשנת 2007 נפתחו בישראל 406 תיקים על התעללות בבעלי חיים. 120 מהם נסגרו כעבור זמן קצר בנימוק שאין בהם עניין לציבור. רק 34 תיקים הועברו בסופו של דבר לתביעות או לפרקליטות – פחות מעשרה אחוזים מסך כל התיקים. בשנת 2008 עמד התיקים שהועברו לתביעה על 40. לדעת וינשטיין המצב הזה בלתי נסבל, שכן לשיטתו חברה מתוקנת נמדדת לא רק ביחסה לבני האדם אלא גם לבעלי החיים בסביבתה. משום כך הוא הקים צוות בינמשרדי כדי לבחון את הנושא, לרבות את חומרת העונשים והאכיפה. 
בראש הצוות עמדה עו"ד עירין ענבר אייזינגר מפרקליטות מחזו חיפה, וחבריו היו נציגי משרד החקלאות ופיתוח הכפר, המרכז להגנת הסביבה ומשטרת ישראל.
  
בחודשים האחרונים קיים הצוות כמה דיונים, שבחלקם השתתפו גם נציגי ארגוני בעלי החיים השונים. עם תום הדיונים הגיש הצוות את המלצותיו לוינשטיין, ועל פי ההערכות אלה עיקריהן: 
  
החמרת הענישה:
 
העונש המקסימאלי למתעללים ומתאכזרים בבעלי חיים יוחמר בחוק ויהיה חמש שנות מאסר בפועל (במקום שלוש כיום). הדרך לעשות זאת תהיה באמצעות הוספת סעיף של "התעללות בנסיבות מחמירות", שיחול במקרים של אכזריות יוצאת דופן או התעללות סדרתית וממושכת. 
  
העלאת רף הענישה:
 
יועלה רף הענישה כך שבתי המשפט לא יסתפקו בקנסות והם יטילו יותר עונשי מאסר בפועל. גם הקנסות המוטלים על מתעללים יוגדלו, ובמקרים מסוימים הכספים יועברו לקרן למען בעלי חיים.
 
יותר ערעורים: 
הפרקליטות תונחה להגיש ערעורים במקרים של ענישה לא מספקת למתאכזרים בבעלי חיים.
 
שיתוף במידע: 
ייקבע נוהל העברת מידע בין הרשויות לגבי כל התיקים בנושא התאכזרות לבעלי חיים שנפתחו ברשויות השונות. בדרך זו ניתן יהיה להגיע למדיניות ענישה אחידה יותר.
  
הקמת פורום: 
יוקם פורום משותף למשרדי החקלאות, הגנת הסביבה והמשטרה, שיפעל לגיבוש מדיניות אחידה בתחום, בין השאר בשאלה איזה גוף מטפל באילו תלונות.

   
יוזמתו של וינשטיין זכתה לשבחים רבים מצד גופים שונים, בהם השדולה למען בעלי החיים בכנסת. יו"ר השדולה, ח"כ איתן כבל, כתב ליועץ:"סלחנות רבה הייתה לצערנו עד עתה כלפי המתעללים והמתאכזרים, ותקוותנו שעתה המצב ישתנה מן הקצה אל הקצה ובעזרתך אכן ניתן לחיות לחיות". דובר משרד המשפטים מסר בתגובה: "בימים אלה הובאו המלצות הוועדה בפני היועץ המשפטי לממשלה, שיבחן אותן ויחליט אם לאמצן אחרי שישקול את הדברים ויערוך את האיזונים הנדרשים".
מודעות פרסומת
%d בלוגרים אהבו את זה: