למה כלבים ננטשים בחוף שמן?

אזור התעשייה חוף שמן הפך בחודשים האחרונים למקום בו ננטשים כלבים. פעילים למען זכויות בעלי חיים בעיר מכנים את המקום "פח האשפה" של חיפהוהקריות לנטישת כלבים לא רצויים על-ידי בעליהם. בחודשים האחרונים ננטשו במקום עשרות רבות של כלבים והפעילים מביעים תרעומת וזעזוע מהתופעה ובעיקר זועקים חמס מול חוסר הרגישות של אנשים אלו, שלא מבינים שבמעשה הנטישה הם למעשה חורצים את גורלם של הכלבים, על-פי רוב למוות. חוף שמן, או בשמו הרשמי "רובע מפרץ חיפה", מהווה משכנם של מפעלי התעשייה בעיר המתמקדים בעיקר בתחום הכימיקלים זיקוק נפט, חומרים מסוכנים, תעשיות רפואיות, מפעלי פלדה ועוד. כמו כן נמצאים בו מספנות ישראל, מסופי כימיקלים, כשלצידם פועלים אולמות שמחה רבים, מתחמי מסחר, בתי מלאכה, בתי עסק קטנים, נמל התעופה ועוד. כיוון שזהו אופיו של המקום, הרי שבלילות הוא כמעט ריק מאדם, וזו בדיוק הפירצה למי שרוצה לזרוק את כלבו, ולברוח מבלי שאף אחד יבחין בו. אגב, עד לא מזמן, שימשו יערות הכרמל למעשה נלוז זה.דוברת תנו לחיות לחיות, אתי אלטמן, אומרת כי בחודשים האחרונים נתקלה בעשרות רבות של מקרים בהם ננטשו כלבים בוגרים וגורים בחוף שמן ונמצאו כשהם רזים, חולים ופצועים. באחד המקרים, שאירע לפני שבועיים, ננטשו במקום שני גורי כלבים, שאחד מהם פצוע בגבו לאחר שככל הנראה עבר תאונת דרכים.
כרוניקה של גורל ידוע מראש
"אנשים נוטשים כלבים כי אין להם מודעות", מסבירה אלטמן, "הם חושבים שלהביא כלב לילד זה כמו צעצוע, וברגע שהוא עושה את הפיפי או הקקי הראשון בבית, הוא עף בבעיטה". אלטמן מספרת, כי במקרה של הגורים שנמצאו לפני שבועיים, נציגתה בחיפה, איילת מור, אספה אותם אליה ודאגה שיקבלו טיפול רפואי על-ידי וטרינר ובמקביל גם פנתה למטפלת, שירה גון, שתטפל בו בהתנדבות בדיקור סיני. "רק שבועיים אחרי ומצבו השתפר פלאים והוא כבר מועמד לאימוץ", ציינה אלטמן, שתוקפת בחריפות את תופעת ההתעללות בחיות. "בשנים האחרונות, היא מוסיפה, "אני שמה לב שהמדינה הפכה להיות פח זבל של אנשים רעים, שנוטשים את בעלי החיים בכל מיני מקומות נידחים בתקווה שהם לא יוכלו לחזור. חלק מהכלבים הופכים לכלבי להקות, כי הם צריכים לדאוג לקיומם, וזה כמו גלגל מסתובב, כי אז נולדים גורים נוספים לעולם האכזר הזה שבו הם נאלצים לחיות חיים איומים וקשים, עוברים התעללויות אכזריות שלא נתפסות, והגלגל הזה לא מסתיים". אלטמן אומרת כי בעליהם של בעלי חיים חושבים שאם הם נוטשים אותם בתוך העיר או בקרבת קיבוץ או מושב, בעלי החיים יואמצו על-ידי בעלים חדשים. "אז יש לי הפתעה עבורכם. אם הכלבים האלו שנטשתם בחוף שמן, בקיבוצים או במושבים, נלכדים, הם מועברים לתחנות הסגר ולאחר מספר ימים מומתים. הנחמה כאן היא שלפחות הם לא סובלים מתעללות אכזרית, אך לצערי הרב בחלק מתחנות ההסגר מעבירים את הכלבים למרתפיהם של הפקולטות לרפואה, שם עורכים בהם ניסויים אכזריים".
לא מבינים את האחריות
אלטמן מדגישה כי האנשים שמגיעים לאמץ בעלי חיים לא מבינים את המשמעות והאחריות הכרוכות בגידול בעלי חיים, וחושבים שזו מטלה פשוטה שאפשר לסמוך על שהילד ימלא אותה. "מי שלא יכול להחזיק בעלי חיים שלא יאמץ", מבהירה אלטמן, "שלא יספרו לי שהם מביאים כלב לילד, והילד צריך להיות האחראי כי זה תפקיד ההורים. בדרך זו, ההורים מלמדים את ילדיהם לחוסר חמלה ולאלימות, ואחר-כך אנחנו לא מבינים איך הנוער שלנו גדל להיות אלים. חברה נמדדת ביחסה אל ילדים, זקנים ובעלי חיים".
אלטמן מציינת כי המזל הגדול של חלק מהכלבים שננטשים באזור חוף שמן מגיע בדמותם של שני אנשים, מנהל צער בעלי חיים, שאול לפיד ואיילת מור. "אם לא הם, שמנסים לעזור ככל יכולתם והם פשוט מקסימים ועוזרים בכל קריאה ובקשה מבלי להניד עפעף, לא יודעת מה היה קורה להרבה לכלבים שננטשו בחוף שמן. אם היו עוד הרבה אנשים כאלו בחיפה לכלבים היו חיים הרבה יותר יפים וטובים".
העונש על נטישה: שנת מאסר וקנס גבוה
גם באגודת צער בעלי חיים, שממוקמת לא הרחק מחוף שמן, מאשרים את התופעה. לדברי לפיד, לבד מתופעת נטישת הכלבים על-ידי בעליהם במקום, אחת הבעיות הקשות היא שישנם כמה בתי מלאכה, מוסכים ומפעלים שמחזיקים כלבים בחצר, לרבות כלבות שאינן מעוקרות, ושהן ממליטות בקצב מסחרר וגוריהן נידונים לחיי רחוב. "במקרה הטוב הם חיים ברחוב ובמקרה הרע נדרסים. הבעיה היא בעיקר בהתרבות ולכן אנו משתדלים ללכוד בעיקר את הנקבות ולעקרן", מסביר לפיד, "הבעיה היא שהבוגרות מביניהן נרתעות מאנשים כי חלקן לא עברו חברות בין בני אדם והאלטרנטיבה כמעט יחידה עבורן היא להחזיר אותן לשטח, מכיוון שאף אחד לא יכול לאמץ אותן, ולגזור עליהם חיים במכלאה היא לא אלטרנטיבה הומנית. לפחות אנו יודעים שעצרנו את מפעל הגורים שלהן".פעילת זכויות בעלי החיים, עו"ד אביטל בן-נון, טוענת כי בעליהם של כלבים ננטשים עוברים על החוק וצפויים לעמוד לדין. "סעיף 2א' לחוק צער בעלי חיים, הגנה על בעלי חיים 1994 קובע איסור על נטישה של בעל חיים, ודינו שנת מאסר וקנס כספי גבוה. אם נמצא בעל חיים נטוש נטל ההוכחה נופל על הבעלים, כי לא נטשו. כלומר אם נמצא כלב עם שבב, הנחת הבסיס היא כי הוא ננטש ובעל הכלב הוא זה שצריך להוכיח שהוא לא נטש אותו, ואם לא יעשה כן, אזי יעמוד לדין. גם במקרה שאין לכלב שבב אך עדיין אפשר להוכיח קשר בין הבעלים לכלב, הוא יעמוד לדין". "זוהי תופעה חמורה כי בעל חיים שרגיל לחיות בבית ובאחת מושלך לרחוב, נידון לגזר דין מוות. בעלי חיים אלו לא רגילים לחפש את התזונה שלהם בחוץ, וכשמדובר בימים חמים, זה לא רק מזון אלא גם מים. אנשים אלו גוזרים מוות בייסורים על בעל החיים", מסכמת בן-נון.

מאת: מיטל בן סימון ynet
מודעות פרסומת
%d בלוגרים אהבו את זה: