תוקפנות כלבים

מהי בכלל תוקפנות ?

על פי הגדרת המילון – תוקפנות היא גילוי של אלימות בניגוד לחוק.
מאחר וקצת קשה ללמד את הכלב אזרחות, ההגדרה המדויקת יותר בשפת הכלב היא:
ביטוי של סימנים מגבירי מרחק, אשר יכולים להתבטא באופן- ווקאלי, ויזואלי, ריחני.
ההתנהגות התוקפנית יכולה להופיע בכל כלב ובכל גיל- ללא קשר לגזע ומין.מקורות ההתנהגות התוקפניתלכל פעולה שהכלב מבצע יש סיבה.
ההתנהגות התוקפנית היא למעשה תוצר של השפעות הסביבה (למעט במקרים חריגים).
הגורמים לגילוי התוקפנות בכלבים רבים ובניהם ניתן למצוא- פחד, כאב, עצבנות, רעב, הגנה על משאבים/רכוש/טריטוריה ועוד.סביבת המחייה של הכלב, יכולה לעודד או לדכא גילוי של התנהגות לא רצויה. במקרה של תוקפנות, ניתן למצוא כי הניסיון שהכלב רוכש, בריאותו ותזונתו משפיעים רבות על חריפות התוקפנות.

סימנים מקדימים לתוקפנות – "סימנים מגבירי מרחק"

בעולם החי (ובעצם ממש כמו בעולמנו), התקיפה (שלא לציד) היא פעולה המסכנת את עצם קיום הפרט. לכן (למעט במקרים חריגים), נמנעים בעלי החיים מגילוי של התנהגות תוקפנית. התקשורת הכלבית שופעת סימנים המעידים על כך שהכלב יתקוף אם לא תהיה לו ברירה. סימנים מגבירי מרחק- הם למעשה ביטוי של תקשורת כלבית, הנועדה להרחיק את הגורם המאיים או לחלופין להבהיר לו שהוא לא רוצה להתעסק עם הכלב שממולו.

1. נהמה, גרגור ונביחה- הם הסימנים שרובנו מכרים ויודעים לזהות. על ידי השמעת הצלילים הללו הכלב מנסה לומר: "תתרחק, אני לא רוצה לפגוע בך אני מזהיר אותך מראש". מושג חביב המוכר לכולנו הוא- "כלב נובח אינו נושך", זה אומנם נכון- משום שהוא קצת עסוק בלנבוח ולהזהיר אותנו שלא נתקרב, אבל הצרה מתחיל כשהכלב משתתק. השתיקה היא הסימן שהכלב יתקוף ממש בעוד מספר שניות.

2. חשיפת שיניים- לא תמיד מגיעה עם הנביחה, אך ללא ספק אחד מהסימנים המגברי מרחק החשובים ביותר. פעולה זו מתבצעת על ידי כיווץ השפתיים העליונות כלפי מעלה, וגילוי איטי של ניבי הכלב. על ידי חשיפת השיניים, מציג הכלב את נשקו.
3. הגדלת הגוף- בטבע ככל שתהיה גדול יותר כך סיכוייך לשרוד גבוהים יותר. פילים לדוגמה- מנפחים את האוזניים שלהם ליצירת אשליה של גודל יותר גדול. כלבים יוצרים את אותה אשליה על ידי סימרת הפרווה שלהם (פרווה מנופחת תופסת יותר נפח), ניפוח פרוות הזנב והעברת משקל הגוף לרגליים הקדמיות. כל אלו יוצרים את האשליה כי הכלב קצת יותר גדול ממה שהוא נראה בהתחלה.
4. ריכוז באובייקט- ראייה: התמקדות של העיניים בגורם המאיים- לבחון כל תנועה. המבט הישיר בעיניים הינו סימן לקריאת תיגר על הכלב. (אם ניתן לראות את הלבן בעיניים של הכלב- זהו עוד סימן נוסף) שמיעה: העלאת האוזניים וכיוונם כלפי האיום.
5. זנב- הזנב הוא כלי התקשורת השני בחשיבותו אצל הכלבים (הראשון הוא הפה). מלבד ניפוח הזנב (סעיף 3) הכלב ימתח אותו ככל יכולתו כלפי מעלה (פעולה המציינת דומיננטיות על המצב הנוכחי) וביחד עם כשכוש איטי מאוד של קצה הזנב הוא מבהיר שהסיטואציה היא לא של בירור מעמדות – אלא של קרב.

הסימנים הללו אינם מהווים בעיה כאשר הם מופיעים בנפרד- כלומר, כאשר הכלב מגרגר מהנה, או נובח בשביל להשיג תשומת לב, כשהוא מרוכז בכדור או כשהוא הולך ברחוב עם הזנב למעלה והסיטואציות עוד רבות. סימנים אלו מהווים סימנים מגבירי מרחק כאשר הם באים לידי ביטוי ביחד. כאשר תראו כלב אשר נוהם, חושף שיניים, פרוותו סומרת, הוא מרוכז באובייקט אחד וזנבו מכשכש באיטיות- תמצאו מקום בטוח להיות בו- משום שכלב זה עומד לפני תקיפה.
למעט מקרים חריגים- נוכל לראות את הסימנים בכל כלב.
אז מה הם המקרים החריגים, האם כלבים יכולים לתקוף מבלי להפגין סמנים מגבירי מרחק?
התשובה לכך היא כן.
כלבים אשר בתקופות הקריטיות שלהם בתור גור לא נחשפו מספיק לכלבים אחרים או שבצורה כזו או אחרת נפגמה התקשורת הכלבית שלהם, לא יודעים כיצד להפגין את הסימנים האלו. בנוסף, ישנם כלבים פגועי מוחין (נוירולוגית), אשר יתקפו גם ללא סיבה וזאת בשל בעיה חשמלית/עצבית במוח.

תגובה אחת

  1. […] על פי הסקר אפשר לחלק את סוגי הנשיכות ל-2 עיקריות: נשיכות מתוך פחד, ונשיכות אגרסיביות. חלק גדול מהנשיכות הם מכלבים שאת רוב חייהם בילו כאשר הם קשורים למקום מסוים ומתוך כך נמנעה מהם החשיפה לעולם – סוציאליזציה, במקרים האלו על פי הסקר הסיכוי גבוה פי 3 שהכלב יתקוף. חלק מהנשיכות מקורם בניסיון להפריד מריבות בין כלבים ללא אמצעים מיוחדים (מלבד הידיים) – תוקפנות המוגדרת כתוקפנות מועתקת, וחלק לא מובטל הוא בעקבות חוסר מודעות של אנשים לשפת הגוף של הכלב המסביר ומתריע לפני התקיפה – סימנים מגבירי מרחק. […]

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: