למה כלב בורח מהבעלים שלו

בעיה השנייה הנפוצה ביותר בקרב בעלי הכלבים בישראל, מיד לאחר בעיית צרכים בבית היא שהכלב לא נשמע לפקודה "אלי". לרוב זה קורה כאשר הבעלים משחרר אותו בגינת הכלבים, וכשקורא לו לחזור הכלב בורח ממנו. אז מתחילים להגיע הכינויים ושמות הגנאי לכלב: הכלב עקשן. הכלב טיפש. מה הוא לא יודע שאני הבעלים שלו?

ישנן סיבות רבות ומגוונות מדוע הכלב לא חוזר לבעלים שלו ולעיתים אף בורח. עם זאת ניתן לצמצם את כל הסיבות האלו ל- 2 עיקריות המאגדות בתוכן את כולן.

  1. הכלב לא יודע/הפנים מה המשמעות של מילת הקריאה.
  2. הכלב חווה חוויה לא נעימה שקושרה למילת הקריאה, ומתוך כך מנסה להימנע ממנה.

ננסה להסביר ולפרט את הסיבות הללו:

הכלב לא יודע/הפנים מה המשמעות של מילת הקריאה

תהליך לימוד כשמו כן הוא – תהליך. יש לו התחלה, אמצע וסוף. לכלב לוקח חודשיים וקצת לקלוט את שפת התקשורת הכלבית בשביל שיוכל לתקשר עם אחיו הכלבים. אך תהליך הלימוד של התקשורת הכלבית לא מסתיים לאחר חודשיים, אלא נמשך עוד חודשים רבים בהם הכלב מתנסה בתקשורת שלמד ולומד את הדקויות שבה.

כשאנו מכניסים את הכלב למשפחה שלנו אנו מצפים ממנו שיקלוט מיד את כל שפת התקשורת שלנו. שידע מה הפרוש של המילה לא, שב… בוא. המציאות הפוכה לחלוטין, הכלב עובר תהליך לימוד ארוך מאוד של התקשורת האנושית וברובו המוחלט של התהליך מפנים על ידי ניסיון וטעייה. מתוך כך לא הגיוני לדרוש מהכלב שיגיע אלינו ברגע שאנחנו אומרים את המילה "בוא", אם לא ניסנו ללמד אותו את משמעות המילה או שעבר פרק זמן קצר מתחילת הלימוד.

"הוא יודע בידיוק מה משמעות המילה בוא, כשאנחנו בבית ואני קורא לו הוא מגיע אלי מיד. הבעיה היא בחוץ, כאשר אני קורא לו הוא מסתכל עלי ומיד בורח." הסיבה לסיטואציה הזו מתחלקת ל- 2. כאשר אנו קוראים לכלב בתוך הבית יתכן מאוד שאנחנו רוצים לתת לו משהו טוב או סתם לשחק איתו. כעבור פרק זמן מסוים הכלב לומד שבכל פעם שאנחנו קוראים לו לבוא אנחנו משחקים איתו, וכך הופכת הקריאה שלנו להזמנה למשחק. אם כך, אין פלא שכשאנחנו קוראים לו בחוץ הוא מתחיל לשחק ולהשתולל – מבחינתו אנחנו הזמנו אותו למשחק. אין דבר יותר מהנה לכלבים מאשר משחק. הם יכולים להתרוצץ ולרוץ שעות ובעוד שאנחנו כבר מותשים וגמורים מעייפות, הם שמחים ומלאי מרץ.

הסיבה השנייה לסיטואציה, תפורט בפסקה הבאה.

הכלב חווה חוויה לא נעימה שקושרה למילת הקריאה, ומתוך כך מנסה להימנע ממנה

התניה קלאסית פרושה – שאם סיטואציה מסוימת תמיד מגיע בעקבות גירוי מסוים, אז אותו הגירוי בסופו של דבר הופך להיות הסיטואציה עצמה. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא ימי הולדת. לאורך שנים מרגילים אותנו שבכל יום הולדת אנחנו מקבלים מתנות וכולם נחמדים אלינו. מתוך כך ביום ההולדת אנחנו תמיד מרגישים טוב יותר מאשר בשאר ימי השנה. ההתניה שלנו להרגיש טוב יותר ביום ההולדת שלנו כה חזקה עד כי גם כאשר אנחנו מבוגרים ולא חוגגים לנו יותר ימי הולדת כפי שחגגו לנו בעבר – אנחנו עדיין מרגישים טוב. אנחנו מצפים להיום ההולדת שלנו כל שנה – יום הולדת = הרגשה טוב.

התניה קלאסית עובדת על כלבים בידיוק כפי שהיא עובדת על בני האדם. במידה והכלב יחווה בכל פעם סיטואציה לא נעימה אחרי שנקרא לו – הוא יקשר את הקריאה לחוויה לא נעימה וינסה למנע מכך בכל דרך אפשרית. ישנן דוגמאות רבות לחוויות לא נעימות אחרי מילת קריאה, להלן 2:

  1. הכלב עשה שמבחינת הבעלים לא ראוי, הבעלים קרא לכלב והעניש אותו כאשר הגיע אליו. דוגמה: הכלב עשה צרכים בבית, הבעלים קרא לכלב, הוא הגיע וקיבל צעקות או מכות.
  2. הכלב התנהג כראוי, אך עדיין נענש כאשר הגיע לבעלים. דוגמה: הכלב משחק בחצר הכלבים, הבעלים קרא לו קשר אותו בחזרה לרצועה ויצא מהחצר. בתפיסת העולם של הכלב זהו עונש, משום שהוא רצה להמשיך לשחק אז האפשרות נלקחה ממנו משום שהגיע לבעלים.

לסיכום

אם גם הכלב שלכם בורח מכם בכל פעם שאתם קוראים לו, עצרו רגע וחשבו למה. יתכן שלא הבין את הכוונה שלכם ואולי אף חווה חוויה לא נעימה באותה הסיטואציה בעבר. חזרה על תהליך הלימוד פעם נוספת והקפדה על השלבים הנכונים יבטיחו הצלחה בקריאה לכלב ברוב המוחלט של הפעמים… הפעמים המועטות בהן הכלב לא יגיע – ככל הנראה ינבעו מעצם היותו יצור בעל יכולת חשיבה וקבלת החלטות באופן עצמאי שלא אוהב שאומרים לו מה לעשות כל הזמן.

4 תגובות

  1. "הוא יודע בדיוק מה משמעות המילה בוא, כשאנחנו בבית ואני קורא לו הוא מגיע אלי מיד. הבעיה היא בחוץ, כאשר אני קורא לו הוא מסתכל עלי ומיד בורח"
    שלום קראתי את מאמרך שמי נתי ויש לי כלב בן שנתיים הציטוט שלמעלה כלבי עושה את זה בכמה ימיו אחרונים של השבוע ופשוט לא נישמע לי
    למרות שלפני זה הוא כל פעם בא אלי בלי היסוס או כשנתתי לו את הפקודה אלי בבית הוא ציית במורה טובה ולא נתתי לו על זה חטיף

    איך אני פותרת בעיה זו?

    אשמח לשמוע אם יש לך פיתרון לזה

    • היי נתי, ישנן מספר סיבות אשר יכולות להוות את הגורם שבגללו הכלב נשמע לך רק בסיטואציות מסוימות. אחת מהן (ולדעתי הסבירה יותר) היא תוכנית הלימוד של הכלב. יתכן כי אתה פועל בתוכנית לימוד שלא מותאמת לרמת הכלב ולכן הוא מתקשה להדביק את הקצב ואת הרמה. עליך להקפיד על תהליך למידה הדרגתי ולפעול בהתאם כאשר מתגלה ריגרסיה לימודית.

      אשמח לענות על כל שאלה גם במייל או בטלפון.

  2. היי 🙂 יש לי גורה בת 3 חודשים, לימדתי אותה מה זה בואי והיא באה בדרך כלל.. לימדתי אותה על ידי חטיפים..לפעמים כשיש גירויים מסביב היא לא נשמעת לפקודה.. איך אני צריכה לנהוג? מאלף איד אמר לי שאני צריכה לתת משיכה חדה ברצועה לכיווני בשביל שתבין שהיא צריכה לבוא בכל מצב..אבל זאת לא נראית לי הדרך הנכונה.

    • היי שירה, הסיבה שהיא לא תמיד נשמעת לפקודה נמצאת בגוף השאלה – הכלבה רק בת 3 חודשים. תני לה קצת זמן. ככל שתמידי בתרגול הפעולה ולאורך הזמן הכלבה תתמקצע יותר בתרגיל ותבצע אותו טוב יותר. כמו לכל דבר בחיים, גם בלימוד הכלב יש רמות. מהרמה הבסיסית, דרך הרמה המתקדמת ועד לרמה מקצועית. דעי להבחין מהיא רמת הכלבה בכל שלב ואל תעלי את רמת הקושי שלא בזמן הנכון.

      דגש חשוב ! הכלבה לא רובוט, ולעולם לא תיהיה. היא נפש עצמאית עם רגשות ורצונות. משמע במידה והכלבה לא תרצה לבוא אליך מכל סיבה שהיא – היא לא תבוא. בשביל שתוכלי להגיע לרמת הקושי בה הכלבה מגיעה אליך על אף הגירויים הסביבתיים – תצטרכי למצוא דרך להיות אטרקטיבית יותר מהם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: