ללכת עם הכלב ללא רצועה

לדעתי, המשותף לכל בעלי הכלבים (מלבד העובדה שהם בעלי כלבים) הוא הרצון ללכת עם הכלב ללא רצועה. כמובן שהכוונה היא לא סתם לשחרר כלב אשר בורח ואינו חוזר, אלא הליכה משוחררת עם הכלב כשהוא נמצא ליד או בסביבת הבעלים ובמקרה שהבעלים קוראים לו הוא מיד חוזר אליהם.

זה אפשרי?
התשובה די פשוטה: כן ולא… פשוט נכון?
בכדי להבין את התשובה נדבר על מספר מושגים:

יצר
בעקרון יצר המעקב מושרש בכל כלב, הצורך ללכת ולהישאר עם חברת כלבים על מנת לא להתנתק. המשמעות של התנתקות מחברת הכלבים היא סיכון חיים, משום שהכלב היא חיה חברתית. בשל היותו כזה רבים סיכוייו לשרוד עם כלבים אחרים מאשר לבד. אך לא אצל כל הכלבים יצר העקיבה זהה. יש כאלו שהיצר חזק יותר ויש כאלו שחזק פחות. לכן ישנם כלבים שלא צריך לאלף אותם בשביל שידעו ללכת ליד הבעלים ללא רצועה ויש כאלו שנדרשת עבודה רבה על מנת להסביר להם את משמעות הפעולה.

גיל
ככל שהכלב צעיר יותר כך הוא תלוי יותר בחברת הכלבים עצמה. לכן גורים לא מתרחקים הרבה מבעליהם בגילאים מאוד צעירים. ככל שמתבגר הכלב גוברים יצריו לגלות את העולם וכן גם בטחונו העצמי עולה, משום כך מתחיל להתרחק יותר ויותר מהבעלים. עם זאת לעת זקנה חוזרת ה"תלות" של הכלב בבעלים והוא חוזר להתנהגות הישנה שלו מגורות ולא מתרחק הרבה.

גזע
ישנם גזעים המיועדים לריצה, ישנם גזעים המיועדים לחקור וישנם גזעים המיועדים להישאר במקום ולהראות יפים. כמובן שאי אפשר לעשות הכללה משום שלכל כלב (ולא משנה מה גזעו) יש את האופי האינדיווידואלי שלו, אך ישנם תכונות המאפיינות כל גזע כך שניתן לומר שלגזע מסוים יש נטייה להתנהגות כזו או אחרת. למשל, אלסקן מלמוט – מטרתו של הגזע היא אחת – למשוך מזחלות… לרוץ. מכאן ניתן לשער שבאופן טבעי יהיה קשה יותר לכלבים אלו ללכת ליד הבעלים בלי רצועה ובלי אילוף מתאים. דוגמה נוספת הכנעני נחשב כגזע מאוד עצמאי לעומת הפקינז הנחשב כגזע עצמאי פחות.

משמעת
או אילוף… הסברה הרווחת היא כי כלב מאולף יודע ללכת ליד הבעלים שלו בלי רצועה. זה נכון חלקית, משום שישנם כלבים שגם אם רמת המשמעת שלהם גבוהה מאוד קשה להם להשתלט על יצריהם והם יפעלו על פי האינסטינקט הראשוני שלהם. לדוגמה- כלב שרואה חתול. ברוב המוחץ של המקרים ניתן לאלף כלבים כך שהחתול לא יעניין אותם. אך ישנם כלבים שלא ניתן להוציא מהם את יצר הרדיפה/ההגנה/הציד ולכן ינצלו כל הזדמנות לרדוף אחר החתול במידה וזאת תתאפשר להם.

עד כה דיברנו רק על הכלב, וכמו שניתן להבין – ישנם כלבים שניתן ללכת איתם בלי רצועה וישנם כלבים שלא ניתן. אך לפני שאתם ממהרים לבדוק האם הכלב שלכם מסוגל לעמוד באתגר או לא, בואו נבין היכן אנו חיים.

מאז הקמתה של מדינת ישראל הוגשו לבתי המשפט מאות אם לא אלפי כתבי אישום על חבלות בגוף ובנפש בעקבות כלבים משוחררים, ואם ניקח בחשבון גם את כל המקרים שלא הגיעו לבית המשפט הרי שאנו מגיעים לעשרות אלפי מקרים.
חבלות בגוף ובנפש יכולות להגיע במגוון צורות, החל מהמקרים הפופולאריים ביותר שאנו מתוודעים להם בתקשורת (כמו נשיכות כלבים) ועד למקרים המדווחים פחות כמו- נפילות ילדים, והחתמת פחד מכלבים. רק בכדי לסבר את האוזן, בפסק דין צנעני שמעון נגד כהן אהרון שהיה ב- 2005 נאמר כי הכלב של אהרון קפץ ליד שמעון (אפילו לא נגע בו). שמעון נבהל נפל אחורה ונחבל בחלק הימני של גופו. חלק מהפיצויים שנקבעו בפסק הדין זה היו מעל ל- 60 אלף שקלים לטובת שמעון… אף על פי שהכלב בכלל לא תקף אותו.

מכאן שאנו מבינים שגם אם הכלב לא באמת תוקפני, ויותר מכך אפילו אם הוא ממש אוהב אנשים אך שלא במתכוון גורם להם נזק – ניתן לתבוע את בעליו על סכומי עתק.

בשל מקרים כאלו ועוד נחקקו בישראל חוקים רבים המסדירים את כל נושא הכלבנות בארץ. אחד מהחוקים נקרא "החוק להסדרת הפיקוח על כלבים". בחוק הזה נכתב כי בעל הכלב רשאי להוציא את הכלב אם ורק אם הוא קשור ברצועה המאפשרת לבעלים שליטה על הכלב. עבירה על חוק זה, (באם הכלב נתפס) עונשה במקרים הטובים הוא קנס של כמה מאות שקלים (יכול לנוע בין 500, 700 שקלים ובמקומות אחדים אף יותר) והסגר הכלב לכמה ימים, ובמקרים הפחות טובים (שנגרם למישהו נזק) אף יותר כפי שניתן ללמוד מפסקי הדין.

אז נחזור לשאלה המקורית שלנו:
האם זה אפשרי לצאת לטיול עם הכלב ללא רצועה?

התשובה לכך היא – כן ולא.

כן: באופן מעשי ניתן ללכת עם כלבים מסוימים ללא רצועה וללא חשש שהם יברחו.
לא: מבחינת חוקי מדינת ישראל אסור להוציא את הכלב מהבית ללא רצועה.

ומבחינת התחשבות בסביבה-  אם יש סיכוי ואפילו הקטן ביותר שהכלב החמוד והאוהב אנשים שלנו יבהיל בטעות ילד קטן ויגרום לו לסיוטים, המעשה הנכון הוא לשים עליו רצועה.

חוקים נוספים בנושא תוכלו למצוא במאמר "חקיקה".

%d בלוגרים אהבו את זה: