הקשר בין תוקפנות כלבים וסירוס

אחת מהסברות הפופולאריות ביותר בקרב בעלי הכלבים היא כי אם יסרסו את הכלב שלהם, ההתנהגות התוקפנית שלו תרד.
.
מהי בכלל תוקפנות?
על פי הגדרת המילון – תוקפנות היא גילוי של אלימות בניגוד לחוק. מאחר וקצת קשה ללמד את הכלב אזרחות, נוכל לעדן את ההגדרה ל- גילוי של התנהגות אלימה (או בשפת העם – כשהכלב רוצה לנשוך). מלבד מקרים חריגים, רוב הכלבים משתדלים להימנע מההתנהגות התוקפנית ככל האפשר, ובשפתם מנסים להזהיר את הסביבה לפני שלא תישאר להם שום ברירה- אלא לתקוף. סימני ההזהרה רבים- והפופולארי ביותר מבניהם הוא – הנביחה. כמובן שיש גם סוגי נביחות שונים, ולכל אחת מהם מטרה שונה. אחת מהנביחות היא נביחת הזהרה- או בשפת הכלב: "תתרחקו, אני לא רוצה לפגוע בכם אבל אעשה זאת אם לא תשאירו לי ברירה" – תוכלו לשמוע את סוג הנביחה הזו אם תלכו לפני גדר כשיש כלב תוקפן מאחוריה.
.
וסירוס מהו? *עיקור אצל נקבות
סירוס היא פעולה שבאמצעותה פוריות הזכר נשללת לחלוטין, או יורדת לרמה נמוכה מאוד, באמצעות פגיעה באברי המין שלו. פעולה זו לרוב מתבצעת ע"י ההסרה של אשכי הכלב. אשכי הכלב הם האיבר האחראי בגוף ליצור ההורמון – טסטוסטרון (רובו לפחות). הורמון זה, אחראי ל יצירת תאי זרע, והדחף המיני ובתחום ההתנהגותי רמות גבוהות של ההורמון יכולות להוביל לאגרסיביות ותחרותיות.
.
והקשר הוא…???
הקשר בין תוקפנות הכלב וסירוסו הוא בחריפות התוקפנות בלבד. כלומר, לסירוס של הכלב- אין כל השפעה לגילוי ההתנהגות התוקפנות. כלב שנהג לגלות התנהגות תוקפנית, ימשיך לגלות את אותה ההתנהגות גם לאחר הסירוס. אולם תוצאות התקיפה יכולות להשתנות בעקבות הסירוס- לאחר הסירוס חומרת הפגיעה תהיה נמוכה יותר. על פי תוצאות מחקרים, הסטטיסטיקה הראתה כי לאחר הסירוס עוצמת התקיפה של הכלבים הייתה נמוכה יותר. (כמובן שהנושא משתנה מכלב לכלב, וישנם כלבים שהסירוס כלל לא משפיע על ההתנהגות התוקפנית שלהם כהוא זה).
.
לסיכומו של נושא
סירוס אינו פתרון חלופי לאילוף נגד תוקפנות. הוא לא משפיע על גילוי ההתנהגות התוקפנית – אלא יכול להשפיע על הקטנת חומרתה.
%d בלוגרים אהבו את זה: