הכלב הוא כלב ולעולם יישאר כזה

מערכת היחסים בין הכלב והאדם החלה עוד מימי קדם ואף על פי שהעדות הקדומה ביותר של שרידי עצמות שנמצאו של אישה וכלב הם רק לפני 12 אלף שנים, משערים כי האדם הקדמון השתמש בכלבים לצורך הציד לפני יותר מ- 20 אלף שנים. על פי הסברה הרווחת, הכלב הוא אשר התקרב לאדם בחיפוש אחר מזון. שאריות המזון של האדם הקדמון נחשבו כטרף קל ולכן החל הכלב לעקוב אחריו בכל אשר פנה. עם חלוף השנים גילה האדם שאיימת הכלב מרחיקה אויבים, (בני אדם וחיות אחרות) וכך החלה להתפתח מערכת היחסים הראשונה בין האדם לחיה.

בתהליך הביות, שינה האדם את תצורת הכלב ואופיו לאין שיעור כאשר כל כלב קיבל תכונות המייחדות אותו לצורך העבודה הספציפית שאותה עליו למלא. עבודות אלו הן הבסיס לגזעי הכלב השונים. בניהן ניתן למצוא כלבי- רוח, ציד, מלחמה, שמירה, ליווי עדרים ואף כלבי לצורך ליווי ושעשוע.
השוני הגנטי שגרם תהליך הביות אומנם עצום, אך הוא עדיין מהווה רק 1% מכלל מאפייניו הגנטיים של הכלב. כך שרוב המכריע של גנטיקת הכלב, נשארה בהינה ולכן הכלב הוא כלב ולעולם יישאר כזה.בשנים האחרונות נראה כי הכלב איבד מגע עם "קיומו הכלבי" כאשר האדם מתייחס אליו יותר כאל אביזר מאשר כצורך. אם עד לא מזמן התפאר בעליו של הכלב על היותו כלב בשל יכולתו לצוד, לאסוף, לשמור ואף להילחם הרי שכיום מתפארים בעליו על היותו "אנושי" החל ממכוני יופי לכלבים ועד לפרטי לבוש מצועצעים. אסור לנו לשכוח שלמרות תהליך הביות הכלב הוא עדיין חיה פראית. התכונות האנושיות שמעניקים לכלבים אינם אלא נתינת פירושים "אנושיים" של הבעלים לתצורת התנהגות בלתי מובנות מבחינתם. בכל פעם שעולה הנושא, מהדהד בראשי משפט שנאמר על ידי בעליו של צי'וואווה באחת התוכניות על כלבים שנעשו בארה"ב: "היא מרגישה ערומה בלי בגדים".

כאשר הבעלים מגלים כי הכלב שברשותם אינו רק אביזר יופי והנאה, אלא חיה בעלת אופי, רצונות ויצרים טבעיים- מחלחלת ההבנה כי התקשורת שהייתה בניהם עד כה לוקה בחסר. בעלים אשר לוקחים על עצמם את האחריות על כלבם, במאמץ להבין את עולמו, יצריו ותכונותיו- הם אלו אשר יצליחו לחזק את מערכת היחסים עם הכלב, וליהנות משני העולמות גם יחד- מטבעו הגנטי הפראי ומטבעו המבוית.

מודעות פרסומת
%d בלוגרים אהבו את זה: