בני אדם וכלבים – מצא את ההבדלים

הכלב

הכלב הוא בעל חיים חברתי, כלומר בעל חיים שמצא כי הסיכויים שלו לשרוד בטבע גדולים יותר כאשר הוא נמצא בחברה. הסיבה לכך פשוטה מאוד, יותר קל לצוד או להגן על עצמך כאשר יש עוד מישהו שעוזר לך (מגבה אותך) ושיש לו את כל האינטרסים בשביל שתצליח. מכאן שהכלבים הקימו לעצמם חברה שתוכל לספק להם את כל התנאים הכרחיים לצורך הישרדות. לחברה הזו אנו קוראים להקה. כל כלב חייב לתרום את חלקו לצורך ההישרדות של הלהקה, אך לא לכל הכלבים יש יכולות זהות ומכאן שכל כלב מקבל תפקיד המותאם ליכולות שלו כך שהוא יוכל לנצל באופן המיטבי את כל התכונות הגנטיות שירש. נושא זה מוביל אותנו למאפיין הראשון של הלהקה- לכל כלב בלהקה יש תפקיד. ואכן יש מגוון תפקידים שונים ומשונים: מנהיג הלהקה, מגן, מתריע, שומר, ציד, מניק, דואג לצאצאים… מגוון תפקידים כה רחב עד אשר יש אפילו כלב שכל מהות תפקידו הוא להיות ה- "כבשה השחורה" של הלהקה- כלומר שכל הלהקה "מתאמנת" עליו לקראת הציד או כמו שאצלנו נהוג לומר "ילד כפות". תפקיד "הכבשה השחורה" אומנם נשמע מצחיק ואולי אפילו קצת אכזרי – אך חשיבותו רבה מאוד שכן בעזרתו הכלבים האחרים מצליחים להתאמן, לשפר ולמקסם את היכולות הגנטיות שלהם לצורך מילוי אופטימאלי של תפקידם. משום כך כל תפקיד, גם אם נדמה כי הוא שולי ביותר – תורם להישרדות הלהקה.

מכאן אנו למדים שישנם כלבים חזקים יותר וכלבים החזקים פחות. חשבו לעצמכם מה היה קורה אילו הכלבים החזקים פחות היו מתמרדים? ומה היה קורה אילו הכלבים החזקים יותר לא היו דואגים לחזקים פחות?… אי סדר, בלגן אשר בסופו של יום היה גורם להתפרקות הלהקה והפחתת סכויי ההישרדות של כל הכלבים. בשביל למנוע את המצב הזה אנו מגיעים היישר למאפיין השני של הלהקה – כללים וגבולות. את הכללים והגבולות קובע מנהיג הלהקה, אשר לרוב הוא הזכר הדומיננטי שאין עליו עוררין. אותו מנהיג קובע מתי צדים ואיך. מי אוכל, כמה ומתי. איך מתאמנים ואיך לא. מהי הטריטוריה של הלהקה, מי רשאי להיות בלהקה… כל הכללים והגבולות הנקבעים על ידי המנהיג מכתיבים לכל כלב בלהקה כיצד עליו לנהוג על מנת שעיקרון הלהקה והסדר ישמרו.

מתוקף תפקידו מנהיג הלקה הוא בעל סמכות רבה, עקב כך כל חברי הלהקה נתונים לסמכותו. וזהו המאפיין השלישי של הלהקה – מעמד היררכי. המעמד ההיררכי נועד לחזק את החוקים והגבולות שהציב המנהיג. והכלל הוא פשוט, ככל שמעמדך ההיררכי גבוה יותר כך תוכל ליהנות מיותר הטבות, אך עם זאת יש על כתפיך אחריות גדולה יותר. ככל שמעמדך נמוך, אתה לא צריך לדאוג לכלום- ועל כולם לדאוג לך, אך עם זאת אתה תמיד תילקח אחרון בחשבון וכמעט שלא תהנה משום הטבה. ניקח דוגמה בכדי להמחיש את הנושא: כלב בתפקיד הציד, וכלב בתפקיד מטפל הגורים. הציד הוא בעל המעמד ההיררכי גבוה יותר ממטפל הגורים. באחריותו לצוד את האוכל על מנת שהלהקה תאכל ותצליח לשרוד לעומת מטפל הגורים שלא צריך לעשות כלום מלבד להישאר מאחור עם הגורים ולוודא שהם לא מזיקים לעצמם. כמובן שנטל רב יותר נופל על כתפו של הציד אך לצד נטל זה מגיעה הטבה מיוחדת -> הציד אוכל בין הראשונים בלהקה ורק לאחר שהוא מסיים יכול מטפל הגורים להתחיל לאכול… כמובן את מה שנשאר ואם נשארו רק שאריות אז עליו להסתפק בכך.

מאחר ואין עוררין על המנהיג הוא נחשב בעל המעמד ההיררכי הגבוה ביותר בלהקה.

המאפיין הרביעי (והחשוב ביותר לדעתי) הוא תקשורת. התקשורת היא המאפיין היחיד שבעזרתו כל המאפיינים האחרים חוברו להם יחדיו ויצרו את המושג שנקרא להקה. התקשרות היא כלל הפעולות והאמצעים שבהם נעזרים הכלבים לדבר אחד עם השני. תקשורת כלבית מתבססת בעיקר על פעולות פיזיות כמו התנערות, מבט עיניים, סמירת שיער, כשכוש זנב ועוד. הכלבים מתקשרים גם בעזרת הקול: נביחות, גרגורים ויללות, ותתפלאו אפילו בעזרת ריח גוף.

נסכם עד כה, הכלב משתייך ללהקה על מנת להגדיל את סיכוייו לשרוד. לכל להקה 4 מאפיינים בולטים המאפשרים את קיומה:

  1. תקשורת משותפת.
  2. מעמד היררכי.
  3. כללים וגבולות.
  4. תפקיד לכל אחד בלהקה.

האדם

גם האדם הוא בעל חיים חברתי. לחברה שהקמנו אנחנו בני האדם אנו קוראים "משפחה". כל אחד במשפחה חייב לתרום את חלקו לצורך המשך הקיום שלה, אך לא לכל אדם יש יכולות זהות ומכאן שכל אדם תורם בהתאם ליכולותיו. מכאן שלכל אדם במשפחה יש תפקיד ובכדי לנהל חיי משפחה נכונים כל משפחה הציבה לעצמה כללים וגבולות כמו למשל שהילדים צריכים ללכת לישון בשעה 20:00, כולם אוכלים ביחד ארוחת שישי ועוד. מי מנחה וקובע אצלנו את הכללים והגבולות של המשפחה אם לא אבא ואמא הרי שהם ראשי המשפחה ובתור כך בעלי המעמד ההיררכי הגבוה בבית, שעל סמכותם אין עוררין. מאפיין נוסף וחשוב של המשפחה שלנו הוא התקשורת. כולנו במשפחה מדברים את אותה השפה, וגם אם קצת קשה להבין אותנו (למשל תינוקות או ילדים קטנים מאוד) הרי שאם נבכה ידעו שאנחנו עצובים ואם נחייך ידעו שאנו שמחים. זוהי שפת תקשורת המתבססת על פעולות פיזיות ופעולות קוליות. ותתפלאו אפילו בעזרת חוש הריח אנו מתקשרים אחד עם השני, הידעתם כי אדם שמח מפריש ריח גוף שונה מאדם עצוב?

נבדל האדם מהכלב

הבנו שיש דמיון רב בין הכלב אלינו. מה שהוא מחשיב בתור להקה אנחנו מחשיבים בתור משפחה. ושני אלו מתאפיינים בעזרת תקשורת, מעמד היררכי, כללים וגבולות, ותפקיד לכל אחד. אז מה ההבדל בין הכלב לאדם? ההבדל היחיד בין הכלב לאדם הוא המורכבות. מושגי האדם לכל מאפייני החברה מורכבים הרבה יותר ממושגי הכלב. להלן מספר דוגמאות להבדל המורכבות במאפיין התקשורת:

  1. האדם- תקשורת קולית רחבה, רק בשפה העברית יש מאות אלפי מילים שלכל אחת משמעות שונה. תקשורת פיזית עשירה משום שיש לנו שתי ידיים אנחנו יכולים לחבק, ללחוץ יד, לנופף לשלום, בעזרת השפתיים אנו יכולים לנשק…
  2. הכלב- תקשורת קולית מצומצמת, מספר קטן של סוגי נביחות ויללות. תקשורת פיזית מוגבלת, אין להם ידיים כך שהם לא יכולים לחבק, הם לא יכולים ללחוץ יד…

ההבדלים במורכבות התקשורת יוצרים בין האדם לכלב פערים תפיסה גדולים. אנחנו מפרשים את הפעולות שהכלב מבצע דרך העיניים שלנו, כאילו אנחנו ביצענו אותם אך זה לא נכון. למשל שהכלב מרים על כלב אחר את הרגל הקדמית שלו, זה לא כמו חיבוק או לחיצת יד שלנו, זוהי למעשה פעולה שבשפתם קובעת מעמד היררכי.

מה עלינו לעשות בעקבות ההבדלים הללו

אף על פי שההתנהגויות של הכלב מאוד דומות להתנהגויות שלנו הוא לא בן אדם. ולכן עלינו להתייחס אליו כמו שהוא מצפה שיתייחסו אליו … כמו לכלב. להלן מספר דברים שאנחנו יכולים לעשות על מנת לשפר את איכות חיינו עם הכלב:

  1. תקשורת: ללמד את הכלב קצת מהשפה שלנו, שיבין מה אנחנו אומרים בעברית, ומצד שני ללמוד גם קצת מהשפה שלו, שנבין מה הוא מנסה להגיד לנו כשהוא מתנער, מלקק את אף, מפהק….
  2. מעמד היררכי: לקבוע את המעמדות בבית, העדיפות היא כמובן שאנו נהיה בעלי המעמד ההיררכי הגבוה יותר. ולהבהיר בצורה חד משמעית לכלב (בעזרת התקשורת) שעל סמכותנו אין עוררין ועליו לנהוג כפי שקבענו בכל סיטואציה וסיטואציה בחיי היום יום.
  3. כללים וגבולות: להציב לכלב כללים וגבולות בבית, מה מותר לו לעשות ומה אסור לו. מתי הוא צריך ללכת לישון ומתי לאכול. מתי זמן משחק, ומתי זמן מנוחה. לאיזה מקומות אסור לו להיכנס בבית, ועל מי (אם בכלל) מותר לו לקפוץ.
  4. תפקיד: הקצו לכלב תפקיד מסוים. כלב אשר לא ניתן לו תפקיד יחפש אחד כזה בכוח שכן אחרת הוא אינו תורם ללהקה. ישנם תפקידים רבים שניתן להאציל עליו. לדוגמה: התראה, שינבח פעם או פעמיים בכל פעם שמישהו מגיע.

לסיכום

חיינו וחיי הכלב דומים מאוד, אך שונים בעצם מורכבותם. על ידי התייחסות מתאימה לכל אחד מהמאפיינים השונים נוכל לגשר על הפערים בין עולמנו ועולמם של הכלבים ולשפר יחד איתם את איכות חיינו.

מודעות פרסומת
%d בלוגרים אהבו את זה: