איך לבחור כלב


לפני שמחליטים להביא כלב, צריך לוודא האם אתם מסוגלים לתת לו את הצרכים הבסיסים הנדרשים לו:
1. משאבים קיומיים (אוכל, מים, מחסה מפני שמש וגשם).
2. משאבים כלכליים (רכישה, חיסונים,מזון, סירוס אמצעים חומריים כגון- קולר, רצועה, צלחות מים ואוכל, מיטה… ועוד).
3. משאבים נפשיים (זמן חברה, שקט נפשי, בטחון ועוד).אם אתם מאמינים שתוכלו לספק לכלב את הצרכים הללו כל שנותר לכם לעשות הוא להגדיר את הקריטריונים שלכם מהכלב החדש…

כלב גזעי או כלב מגזע מעורב?
לכל אחד מאלו יש יתרונות וחסרונות.
גזעי בעל תעודות-  יתרונות: ללא טראומות, סביבת גידול נכונה,אתם יודעים בדיוק איזה אופי אתם מקבלים. חסרונות: עלות כספית גבוהה מאוד (יכולה להגיע לכמה אלפי שקלים), סיכוי גבוה מאוד למחלות גנטיות תורשתיות.
גזעי ללא תעודה- יתרונות: נראה בדיוק כמו הגזעי בעל התעודות, עלות כספית נמוכה יותר מבעל תעודה שיכולה לנוע החל מכמה מאות שקלים ועד לאלפים בודדים. חסרונות: אי אפשר להוכיח בוודאות שהוא אכן גזעי, לכן גם לא ידוע כל כך איזה אופי יהיה לו, סיכוי גבוה למחלות גנטיות תורשתיות.
לא גזעי (מעורב) – יתרונות: עלות כספית נמוכה מאוד ויכולה להסתכם במאות בודדים ועד ללא עלות בכלל. בריא מאוד- סיכוי מאוד נמוך למחלות גנטיות- ולמחלות בכלל. הצלת נפש/בעל חיים ממוות בטוח. חסרונות: לא ידוע איזה אופי יהיה לו, לא בהכרח יראה כגזעי, יתכן ויהיו לו טראומות, העבר שלו לא ידוע.לסיכום – עלויות רכישת כלב אינן אחידות, ויכולות לנוע בין- 0 שקלים ועד אלפי שקלים- תלוי בגזע ובבית הגידול. אם בחרתם כלב גזעי, חפשו את הגזע בעל התכונות והמאפיינים בהם אתם מעוניינים עבור הכלב, לדוגמה – גודל, פרווה, חברתיות, יכולת הגנה ועוד.
אם בחרתם כלב מעורב (לא גזעי), חפשו את הכלב בעל המאפיינים החיצונים הכי דומים לגזע שאתם רוצים משום שכך הסיכויים גבוהים יותר שיהיו לו את התכונות והמאפיינים הרצויים לכם.

כלב חצר או כלב בית?

מיקום המחיה העיקרי של הכלב, משפיע רבות על בחירת סוג הכלב ומאפייניו.
גודל הכלב:
זעיר (עד 25 ס"מ), קטן (עד 38 ס"מ), בינוני (עד 52 ס"מ), גדול (עד 71 ס"מ), ענק (מעל 71 ס"מ).
אין שום בעיה לגדל מחוץ לבית (בחצר) כלב בינוני ומעלה… אך יש לזכור שעלינו לספק לו את המשאבים הקיומיים ההכרחיים. אם בחרתם כלב קטן ומטה עליכם להבין שלעיתים גודל הכלב לא מאפשר לו להתמודד עם תנאי הסביבה שבחוץ ולכן עליו לחיות בתוך הבית. דוגמה – פינצ'ר ננסי, ציווא'ווה, פאג ועוד.
פרווה:
ארוכה או קצרה, נשירה/לא נשירה, אלרגנית/היפו-אלרגנית. שאלת נשירת הפרווה פחות רלוונטית כאשר מדובר בכלב הגדל בחצר, אולם כאשר הכלב גדל בבית הפרווה הופכת לחלק בלתי נפרד משגרת היום ומאפייני הבית לוקחים חלק ניכר משיקולי הפרווה לדוגמה:
בעלי בית עם אלרגיות לפרוות כלבים, שטיחים מקיר לקיר (קשה לשאוב), ריצוף כהה/בהיר ועוד. דוגמה לסוגי כלבים בעלי פרווה לא נשירה והיפו-אלרגנית : פודל, מלטזי, בישון. ישנם גם סוגי כלבים רבים אשר פרוותם נשירה ברמה נמוכה עד מאוד.
סביבת הכלב:
מיקום הבית- עיר/כפר – יש לבחור את מאפייני הכלב, בהתאם לסביבה הטבעית בה יחיה – לדוגמה: יהיה קשה מאוד לגדל כלב רוח בעיר משום שהמאפיין הגנטי של הכלב הוא ריצה למרחקים ארוכים (קשה אך לא בלתי אפשרי…). ילדים מתחת לגיל העשרה- לרוב מאוד סקרניים, בוחנים את יכולת הגוף שלהם ואת גבולות הסביבה ולכן יכולים להכניס למתח כלבים מסוימים או אף לפצוע או להזיק ללא כוונה לכלבים קטנים/זעירים. לכן מומלץ להשגיח על הילדים בעת גידול כלב שכזה.

כלבי בית – חינוך לצרכים – אימוץ כלב בוגר או גור?


גורים וכלבים בוגרים המאומצים בימיהם הראשונים הם כאחד בתחום החינוך לצרכים. עוד בהיותו גור, יעדיף הכלב לחזור ולבצע את צרכיו במקומות ייעודיים כמו פינה, שטיח, מיטה… ומדוע? לרוב הוא יעדיף לחזור ולעשות את הצרכים במקום שכבר עשה בעבר. שם הייתה לו התנסות טובה, שם נמצא כבר הריח שלו- ולכן העדפה היא לאותו המקום. ניתן לראות את זה גם כשמוציאים את הכלבים לטיול כאשר חלקם הגדול יתרוקנו באותם מקומות שהתרוקנו בעבר. סיבות העדפת משטח התרוקנות אינן מסתיימות בזה. שטיחים ומיטות לדוגמה סופגים ריחות באופן יעיל יותר מאשר הרצפה ולכן כלבים דומיננטיים יעדיפו אותם. בתחום הצרכים בלבד- היתרון היחיד לאימוץ כלב בוגר הוא תכיפות עשיית הצרכים. ככל שהכלב צעיר יותר, כך תכיפות הצורך בעשיית צרכים גדלה. מלבד יתרון זה – אין שום משמעות לאימוץ גור או כלב בוגר בתחום החינוך לצרכים, ושניהם צריכים לעבור אותו תהליךחינוך. ניתן לקרוא עוד על הסיבות השונות לבעיות צרכים על ידי לחיצה על הקישור.

אז מה אנחנו צריכים לעשות בשביל לבחור כלב?
1. לוודא שאנחנו יכולים לתת לו את התנאים והצרכים הבסיסים הנדרשים לו.
2. להחליט בין כלב גזעי לכלב מעורב, בין כלב בוגר וגור.
3. להתאים את מאפייני הכלב, לתנאי סביבת המחיה שלנו.

קצת על אילוף כלבים:

אילוף הכלב הוא במילים אחרות – כאשר הכלב לומד. תהליך הלמידה מתבצע כאשר המוח מצליח לקשר שני גירויים.לדוגמה – גירוי ראשון- המילה: "קח", גירוי שני: "נתינת מזון". כאשר המוח הצליח לקשר את שני הגירויים הללו – למד הכלב שתמיד לאחר המילה "קח" הוא מקבל מזון, וכאן למעשה התבצע תהליך הלמידה… או תהליך האילוף למילה "קח". ניתן להתחיל לאלף כלבים החל מהרגע שבו הם מתחילים לקשור בין שני הגירויים, על פי רוב בגיל שלושה שבועות. אולם, לא מומלץ להתחיל לאלף בגיל הזה (שלושה שבועות) מאחר ותהליך האילוף ינתק את הגור מהשגר וימנע ממנו לעבור את תקופת הסוציאליזציה עם כלבים באופן הנכון. (על קצה קצהו של המזלג: תקופת הסוציאליזציה עם כלבים זוהי התקופה בה הכלב לומד את התקשורת הנכונה עם כלבים אחרים ומפתח את אופיו). לכן תמיד ממליצים לקחת גור מהשגר רק החל מגיל חודשיים ומעלה כאשר תקופת הסוציאליזציה הזו מסתיימת, וזהו גם הגיל להתחיל לאלף אותו.
לסיכום:
אילוף הכלב יכול להתבצע החל מגיל חודשיים ועד ימיו האחרונים של הכלב.שיהיה בהצלחה
%d בלוגרים אהבו את זה: