אחידות ושגרה


אחידות

כדי להרגיל את הכלב שלנו להתנהגויות שרצויות לנו, ראשית עלינו לקבוע ביחד עם כל בני הבית שמעורבים בחיי הכלב מהן ההתנהגויות האלו. לאחר שסיכמנו על ההתנהגויות הרצויות על כל בן בית לפעול בהתאם למה שסיכמנו. לדוגמה: אם סיכמנו שלא נותנים לכלב אוכל מהשולחן שלנו, על כל בני הבית ליישם את ההחלטה הזאת. המצב שבו כל בני הבית (ללא יוצא מהכלל) משתפים פעולה נקרא: אחידות.
האחידות שתציגו לכלב תמנע ממנו מצב של בלבול, ובסופו של דבר גם תלמד אותו את ההתנהגויות הרצויות שבחרנו. שימו לב, מימוש האחידות בקרב כל בני המשפחה היא ההישג הקשה ביותר שניתן להגיע אליו, אך עם זאת גם ההישג שמביא לתוצאות המהירות ביותר.
קל מאוד לפרק את האחידות, מספיק שבן בית אחד סוטה מהדרך שקבענו כדי שהאחידות לא תתקיים. בדוגמה שלנו: מספיק שאחד הילדים החליט לצ'פר את הכלב פעם אחת ליד השולחן כדי להכניס את הכלב לבלבול ולגרום לו לסטות מהדרך שבה אנו רוצים ללכת.

שגרה
שגרה היא למעשה חזרה יומיומית על כל הפעולות שהחלטנו לבצע על מנת ללמד את הכלב את ההתנהגויות הרצויות לנו. לדוגמה: אם החלטנו שהכלב לא יוכל אוכל של בני אדם, אז היום לא ניתן לו אוכל של בני אדם, מחר לא ניתן לו, שבוע הבא לא ניתן גם חודש הבא לא ניתן וכו'. במילים אחרות: זה לא מספיק שקבענו מה עלינו לעשות על מנת שהכלב יתנהג כמו שצריך אלא אנחנו גם צריכים להתמיד בפעולות האלו באופן שגרתי יום-יום.

השגרה הזו שנקבע לכלב, תכניס אותו למסלול מסוים, ללוח זמנים מסודר וקבוע שבו קל לו להבין מה מצופה ממנו.

דגש:
כל אחד מבני הבית (באם הוא מבוגר או ילד) רואה את החינוך של הכלב באופן אחר. יש כאלו שלא רוצים לשתף פעולה, ויש כאלו שמתנגדים לדרך שנבחרה (למשל ההורים לא רוצים שהכלב יעלה על המיטה, אך הילדים כן רוצים). כך או כך עלינו לנסות ולגשר על כל הפערים אלו (גם אם אלו שבכלל לא מעוניינים שהכלב יהיה חלק מהחיים שלנו) ולהציג לכלב אחידות ושגרתיות מגובשים על מנת ללמד אותו התנהגויות רצויות ולהימנע מבעיות התנהגות עתידיות.

מאוד מומלץ לקיים שיחה על התנהגות הכלב בנוכחות כל בני הבית כדי שכולם יבינו את החשיבות של החינוך הנכון- ועדיף עוד לפני שמביאים כלב הביתה.

%d בלוגרים אהבו את זה: