רועה אוסטרלי

סוג: כלב רועים.

מקור בעולם: ארה"ב.

אורך חיים ממוצע: 12-16 שנים.

גובה: 45-60 ס"מ.

משקל: 15-32 ק"ג.

סוג פרווה:
פרווה כפולה באורך בינוני. ישרה ומעט גלית. שכבת פרווה תחתונה צפופה מאוד. לרוב בכל מגוון הצבעים כמו כחול, שחור, לבן, אדום.

תכונות פיזיולוגיות:
עיניים כחולות או חומות ולעיתים עם כתמים. לחלק מהכלבים לכל עין יש צבע אחר. אוזניים נפולות בצורת משולש ממוקמות גבוה בגולגולת. גוף בינוני ומוצק וזנב קצר שלעיתים לא רואים אותו כלל.

אופי טיפוסי:
אקטיבי מאוד ובעל רמת אינטליגנציה גבוהה. לעיתים חששניים ליד זרים אך לא באופן תוקפני. אוהבים מאוד לרדוף אחרי חפצים ובאופן כללי מסתדרים יפה מאוד עם בעלי חיים אחרים. ניתן אף לומר שבגדול יש לגזע אופי זהה לגזעים גולדן רטריבר, לברדור רטריבר.

אילוף רועה אוסטרלי:
אחד הכלבים שמאוד אוהב תרגילי משמעת. בין הגזעים הקלים יותר לאילוף אף על פי שחלקם נוטים לעקשנות. קצב הלמידה שלו גבוה ולכן ניחן בכישרון רב לפתור בעיות כמעט כמו הבורדר קולי ומכאן שניתן לאלף אותו כמעט לכל דבר אפשרי כולל משמעת, אג'יליטי, רעייה, טריקים ועוד. באילוף הגזע יש לבחון את המוטיבציה של הכלב הספציפי עמו עובדים. חלקם עובדים מצוין עם צ'ופרי מזון וחלקם עובדים טוב יותר עם התניות לצעצועים. כך או כך לקבלת תוצאות גבוהות ומהירות וניצול היכולת המקסימאלית של הגזע בתהליך האילוף יש למצוא את מקור המוטיבציה של הכלב ולהימנע ככל הניתן מענישה/תיקונים אחרת יתכן ש"יסגרו" בפני המאלף.
לפרטים נוספים על תוכניות אילוף כלבים מגזע רועה אוסטרלי התקשרו עכשיו: 052-690-77-73.

טיפול מיוחד:
פרוות הגזע דורשת טיפול מינימאלי, ועיקרו הוצאת לכלוכים שנדבקו לכלב וסרוק בתדירות בינונית. בשל היותו גזע אקטיבי, יש לוודא שמאפשרים לו פעילות ספורטיבית יומיומית ובדגש על פעילות מנטאלית (כמו משמעת). חוסר פעילות שכזו תוביל (בסבירות גבוהה מאוד) לבעיות התנהגות רבות.

בעיות בריאות:
דיספלזיה של האגן, קטרקט, בעיות עיניים כלליות, ולעיתים אף חרשות.

בעלים:
מתאים ל: משפחה אקטיבית + ילדים + בעלי חיים אחרים. התראה, ענפי ספורט, חיי עיר או כפר.
לא מתאים ל: הגנה, שמירה, תקיפה, אנשים מבוגרים, משפחה פסיבית.

כללי:
קצת מוזר לגלות, אך הרועה האוסטרלי אינו קשור לאוסטרליה בכלל. למעשה אבותיו (שמאמנים שאחד מהם הוא הגזע בורדר קולי) של הגזע הגיעו מאזור הגבול של ספרד וצרפת. הסוחרים שהביאו את האבות עצרו באוסטרליה בדרכם למערב אמריקה בתחילת המאה ה- 19. כאשר הגיעו לאמריקה הרביעו את הכלבים עם כלבי עבודה אחרים וכך נוצר הגזע שמטרתו העיקרית של הייתה רעיית עדרים. הגזע שפותח וגדל רק באמריקה נראה עד לפני מספר שנים רק לעיתים רחוקות מחוץ ליבשת. כיום נחשב הרוע האוסטרלי כגזע פופולארי לכלב משפחה. כשפיתחו את הגזע, המגדלים רצו שלכלב תהיה רק פרווה כחולה אך לצערם גילו שלכלבים הללו יש סבירות גבוהה יותר להיוולד חרשים או עיוורים אז הם וויתרו על הרעיון.

מודעות פרסומת
%d בלוגרים אהבו את זה: